054-4799642 צור קשר  
     
 
 


הצטרף לרשימת התפוצה לקבלת חדשות ועדכונים ישירות לדוא"ל:

  שלח
 

ירושלים -סקר ארכיאולוגי מקיף של העיר

דף הבית >> הרצאות >> ישראל >> ירושלים -סקר ארכיאולוגי מקיף של העיר



ירושלים - היסטוריה וארכיאולוגיה

משך ההרצאה: 90 דקות
קיטעי וידאו וצילומים

נושאי ההרצאה:
* סקירה היסטורית של העיר ירושלים.
* סקירת תקופות ומאפיינים ארכיאולוגיים בעיר.
* סקירת אתרים:
  הגן הארכיאולוגי
  עיר דוד
  מערכת המים העתיקה
  הקברים בקדרון ואחרים
  מצודת דוד
  הר הבית

הארכאולוג הבריטי צ'ארלס וורן, שפעל בירושלים בשנות ה-60 של המאה ה-19, היה הארכאולוג הראשון שחפר באזור העופל. השלטון העות'מאני אסר על וורן לחפור באופן גלוי בהר הבית או בסביבתו, בטענה שהדבר יפגע באתר הקדוש לאסלאם, ולכן הוא נאלץ לפעול במנהרות ובפירים תת-קרקעיים. למרות הקשיים, ממצאיו של וורן ותיעודם המופתי משמשים את החוקרים עד ימינו. בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר ירושלים העתיקה הייתה בשליטת ירדן, חפרה במקום הארכאולוגית הבריטית קתלין קניון. חידושי חפירה זו נגעו בעיקר לעיר דוד הסמוכה, ובאזור העופל לא נמצאו ממצאים בולטים.

בפברואר 1968, בתום 19 שנות שלטון ירדני, הורשו לראשונה ארכאולוגים ישראלים לפעול בתחומי העיר העתיקה ובסביבתה. פרופ' בנימין מזר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים מונה כארכאולוג הראשי לחפירת השטח סביב הר הבית מדרום. עקב קשיים פוליטיים ודתיים (הן יהודיים והן מוסלמיים), לא ניתן היה לחפור בהר הבית עצמו. לכן הוחלט למקד את מאמץ החפירה סביב ההר, בהנחה כי גם הממצא שם יהיה עשיר. עם זאת, בפרסומיהם עדיין קראו הארכאולוגים לחפירתם בשם "חפירות הר הבית". החפירה נמשכה למעלה מעשר שנים, והפכה לאחד המפעלים הארכאולוגיים הגדולים ביותר שידעה מדינת ישראל. החפירה וממצאיה הרבים עוררו עניין רב הן בקהילה האקדמית והן בקרב הציבור הרחב.

מתום החפירות בשנת 1978 התפרסמו מספר דוחות ביניים חלקיים כמאמרים בכתבי עת שונים, וכן נכתבו מספר ספרים פופולריים העוסקים בחפירה או מקדישים לה פרק, אולם חלקו הראשון של דוח החפירה עצמו פורסם על ידי בנימין מזר ונכדתו אילת מזר רק בשנת 1989. בנימין מזר נפטר בשנת 1995, בטרם הספיק לפרסם כרכים נוספים של דו"ח החפירות. מאז מותו, עוסק צוות בראשות נכדתו בפרסום שאר חלקי הדו"ח, תוך שימוש ברשמי החופרים, ובניתוח אותם הממצאים שלא ניזוקו או אבדו בשנים שחלפו מאז. עבודת הפרסום טרם הושלמה.

ב-1988, כעשר שנים לאחר תום עונת החפירה הראשונה, הובילה אילת מזר מהמכון לארכאולוגיה חפירה נוספת בחלק המזרחי של אתר החפירה, למרגלות שערי חולדה. באמצע שנות ה-90 ועד לשנת 2001 העמיקו הארכיאולוגים רוני רייך, יעקב ביליג ויובל ברוך את החפירות באזור פינת הכותל המערבי והכותל הדרומי, כפעולות השלמה לקראת פתיחת האתר לקהל. רייך וביליג חשפו את המשך הרחוב ההרודיאני לכל רוחבו, ואילו ברוך ורייך ערכו חפירות באזור הארמון האומיי השלישי, וברחבה שליד שער האשפות. בחפירות אלו נחשפו קטעים של רחוב הקארדו הרומי. כמו כן חפרו רוני רייך ויובל ברוך בשטח שליד השער המשולש (שער חולדה), ובנוסף גם לצד הפינה הדרומית-מזרחית של הר הבית. בשנת 2000 השלימו ברוך ורייך את חפירת בית המרחץ הרומי בזאנטי שממול לקשת רובינסון.

בסוף שנות ה-90 הפך האתר באופן רשמי לגן ארכאולוגי, ומאוחר יותר נפתח בו מוזיאון מרכז דוידסון, המציג ממצאים שנתגלו באתר ובסביבתו.


                 מצודת דוד


                       הר הבית

 

         חותם צלבני - ממלכת ירושלים
  מטבע מימי מרד בר-כוכבא - ירושלים
   ייסוד איליה קפיטולינה - מטבע רומי


קטע וידאו - סרט על ישראל ובו קטע על ירושלים


 


אלבום תמונות



 

 
 
כל הזכויות שמורות לשמואל מגל/רונית מרקו 2012. טלפון:054-4799642 / משרד:04-9998316
 
לייבסיטי - בניית אתרים